מכירים את אלה שאומרים שלבחור בתואר מקצועי שאתם לא הולכים לעבוד בו זה בזבוז זמן? אנחנו לא אומרים שתנתקו איתם קשר, חס וחלילה, אבל אולי לא כדאי לקחת מהם עצות נוספות בעתיד; מי שעשה תואר ראשון בפסיכולוגיה או שיש לו ניסיון בתחום, עשוי למצוא את עצמו עם התחלה טובה, וכנראה גם כמה נקודות זכות בראיון עבודה למשרת UX.
תשאלו כל מי שעסק בתחום חוויית משתמש: חקר ההתנהגות האנושית וניבוי תגובות – הן הלחם והחמאה של כל מי שרוצה לעסוק בעולם הזה. מכירים את ההוא שנותן פתרונות איפה שכולם מוצאים בעיות? זה איש ה-UX שאתם רוצים איתכם בצוות.
לא פעם ולא פעמיים תשובות לשאלות מעולם הטכנולוגיה הקשורות לעיצוב ותכנון, נמצאות דווקא במקום של חקר האדם. נסו לחשוב על השאלות הבאות לא באופו טכני, אלא באופן לוגי:
- כמה שניות לוקח לאנשים להחליט אם להישאר באתר או לנטוש אותו?
- כמה אנשים מרגישים בנוח למלא פרטי אשראי בטופס תשלום?
- כמה זמן אנשים מוכנים לבזבז על פופ-אפ שקופץ להם באתר חדשות?
- כמה אנשים מוכנים להשקיע ביצירת פרופיל או חשבון?
- האם צבע של כפתור ״הוסף לעגלה״ יכול להגדיל רכישה?
הנה 5 מושגים מעולם הפסיכולוגיה שעשויים לספק לכם תשובות לשאלות האלה מזווית קצת אחרת. אם אתם מכירים איש ux, יש לנו הרגשה שהוא ישמח לקבל מכם לינק לאייטם הזה.
עומס קוגניטיבי– Cognitive load
מוח האדם מסוגל לעבד כמות מוגבלת של אינפורמציה בפרק זמן מסוים. יש מוחות שיותר, יש מוחות שפחות, אבל המקום שם מוגבל וכמות גדולה מדי של מידע תגרום לו להאט משמעותית את עיבוד המידע או לקרוס. (כן, גם למעצבנים האלה שיכולים לעשות 5 דברים במקביל יש גבול).
ברגע שהאינפורמציה אינה מוגשת למשתמש בצורה הנכונה, פעולות פשוטות כמו חיפוש או רכישה באתר, מזכירות את מה שקורה ב״איפה אפי״: חיפוש אובייקט ספציפי בשטח עמוס הסחות דעת. וזה, פחות או יותר, הפידבק האחרון שמנהל מוצר או מעצב רוצה לקבל. ממשקים פשוטים יותר, הם גם נוחים יותר, קלים יותר לתפעול ובכך יגרמו למשתמש שלנו לקבל החלטות מהירות יותר.
אימוץ מודלים מנטליים- Mental modals
במילים אחרות: אין צורך להמציא את הגלגל מחדש כי המוח של המשתמש שלכם מחפש אוטומטית מודלים קודמים. במידה והוא לא ימצא אותם ויבזבז את הזמן שלו בחיפוש אחר פתרון, סביר להניח שהוא ינטוש את האפליקציה או האתר שלכם מהר מהמצופה.
חוק היק- Hick’s law
חוק פיטס- Fitts’s law
Priming
- אם נציג הודעה שהרכישה האחרונה באתר בוצעה לפני 2 דק׳ המשתמש ירגיש ביטחון כי- אם מישהו הרגע קנה פה סימן שיש פה משהו ששווה לקנות.
- לעומת זאת אם נציג הודעה שהרכישה האחרונה בוצעה לפני 2 דק׳ והמלאי הולך ואוזל- יתכן ונגרום לתחושת דחק שתדחוף את המשתמש לבצע פעולה מהר יותר כדי לא לפספס. ופה ה-Priming פונה להתנהגות הכי בסיסית שלנו- פחד מפספוס (FOMO- Fear of missing out)
- אם נציג תזוזה כלשהי נגרום למשתמש להבין שמתרחשים תהליכים למרות שבפועל הם עדיין יתרחשו גם אם לא יוצג שום דבר על המסך.
- אם נשתמש בגוונים פסטליים ודימויים רכים נכניס את הצופה לאווירה רגועה ושלווה ולעומת זאת אם נשתמש בדימויים דינמיים נכניס אותו לאווירה קצבית.
- אם נציג למשתמש רכב ליד תמונה של מסלול מירוצים נגרום לו לחשוב על חוויית נהיגה מלאת אדרנלין ואם נציג את אותו רכב ליד משפחה נגרום לו לחשוב על חוויית נסיעה בטוחה ומשפחתית.
- אם נציג תיבת הזנת קופון הנחה בולטת בדף התשלום נגרום למשתמש לתחושת החמצה ושמסתירים ממנו משהו.
- אם נציג אייקון של מגן או מנעול – נעורר מחשבה על בטחון.